על עצמי לספר ידעתי

כשהגעתי לפרקי בת 21 הייתי בשנת 1931 בן דודי קלמן ניסנקורן חיזר אחרי. הוא מאד התלהב ממני וגם יצאנו לבלות ביחד. הוא קנה לי טבעת אירוסין. אך אמא שלו מאד התנגדה לנישואין שלנו מאחר והיינו בני דודים וכידוע זה לא בריא להתחתן במשפחה כבר אז ידעו שנישואין בין בני דודים עלולים להולד ילדים עם בעיות. לכן מהרומן הזה לא יצא כלום. ומחזר אחר שהיה לי חייט אמר לי אם קלמן יתחתן איתך יצמחו לי שערות בכף היד. הוא צדק קלמן התחתן עם אשה אחרת שקראו לה ציפי לימים נולדו להם שלושה בנים כיום שנים מהבנים רופאים אחד אורולוג ואחד גיניקולוג השלישי חשמלאי.כשהם באו לארץ הם גרו ברמת גן בשמחות ואירועים נפגשנו איתם.
החייט שמאד אהב אותי מצא בחורה אחרת והתחתן איתה אך הוא סיפר לי שיש לו חבר יעקב שכבר דיבר איתו וסיפר לו עלי שאני בחורה טובה אך מאד עניה. את כל הכסף של המשפחה כאמור לקח הדוד שלי ולעולם לא ראיתי גרוש.
יום אחד אני יושבת בחדר ומגיעים שני בחורים מסתובבים הלוך וחזור הם מחפשים אותי אני לא הייתי במיטבי ברגעים אילו והרגשתי לא נוח כי לא ציפיתי להם. שאלתי אותם "את מי אתם מחפשים" והם אמרו "אנחנו רוצים לקנות בד לחולצה אצלך. טוב אמרתי להם תיכנסו בבקשה הם נכנסו ונראה לי שהם באו לקנות אותי וסיפרו שבאו לקנות בד לחולצה. טוב התלבשתי הסתרקתי בקיצור דפקתי הופעה. בזמנו היה נהוג לתת נדוניה (מוהר) הם שאלו אותי כמה נדוניה יש לי. כמובן היה לי קצת כסף שהרווחתי 200 זלוטי ורשמנו תנאים. לאחר שיעקב לקח את הכסף לא ראיתי אותו יותר. הוא לא רצה להתחתן. הבן דוד שלי הלך אליו ושכנע אותו להתחתן או שיחזיר את הכסף.